נתוני עלייה
בשנת 1973, פסיקתו של הרב עובדיה יוסף לפיה יהודי אתיופיה הם צאצאי שבט דן האבוד, החלה עליהם את חוק השבות ומדינת ישראל פתחה במאמצים להעלותם ארצה בשתי עליות מרכזיות. בשנת 1984 נערך "מבצע משה" המבצע הראשון להעלאת יהודי אתיופיה לישראל אשר במסגרתו הועלו כ-8,000 איש. בשנת 1991 התקיים המבצע השני "מבצע שלמה" ובמסגרתו הועלו כ-14,500 איש. בשנים 2000-2007 הגיעו כ-3,000 עולים מדי שנה ומאז חלה ירידה במספר העולים[1]. ברחבי הארץ ישנם 35 מרכזי קליטה אשר קולטים את העולים החדשים ומעניקים להם כלים המסייעים להשתלבותם בחברה הישראלית (לימוד עברית, הכרת השירותים הניתנים מהמדינה וסיוע בדיור). העולים החדשים שוהים במרכז הקליטה בין שנה וחצי לשנתיים ואז עוברים למגורי קבע.
ב-11 לנובמבר 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דוח לגבי האוכלוסיה האתיופית בישראל:
- ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הסתכמה ב-14,027 ש"ח לעומת 17,276 ש"ח בכלל משקי הבית.
- ההוצאה הכספית במשקי בית של האוכלוסייה ממוצא אתיופי עמדה על 9,303 ש"ח, לעומת 13,324 ש"ח בכלל האוכלוסייה. מספר המפרנסים הממוצע למשק בית באוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא 1.9, לעומת 1.5 מפרנסים בכלל האוכלוסייה. מספר הנפשות הממוצע של משק בית מקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא 3.82 לעומת 3.03 נפשות בממוצע במשקי בית של כלל האוכלוסייה.
נתוני אוכלוסין
בסוף שנת 2019 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 170 אלף תושבים. כ-87.5 אלף ילידי אתיופיה ו-67.8 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל כוללת גם את ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. 87% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן או בת זוג מאותו מוצא. בממוצע אישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת בחייה 2.9 ילדים. גיל הנישואין בקרב יוצאי אתיופיה הינו מבוגר מכלל האוכלוסייה, גברים נוטים להינשא בגיל 29.7 ונשים בגיל 27.6. אוכלוסיית העולים מאתיופיה צעירה בהשוואה לאוכלוסיית היהודים בישראל, שכן היא מתאפיינת בשיעור גבוה של ילדים ובשיעור נמוך של קשישים. בשנת 2019 היה חלקם של הילדים בגילאי 0-14 כ-26.7% מכלל יוצאי אתיופיה, בני 65 ומעלה היו כ-6.4% מכלל יוצאי אתיופיה.
פיזור גיאוגרפי
מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות: במחוז המרכז (כ-38%) ובמחוז הדרום ( כ-25%).בסוף שנת 2019, מבין היישובים העירוניים גודל האוכלוסייה ממוצא אתיופי בנתניה היה הגבוה ביותר (כ-12 אלף איש).אחוז האוכלוסייה ממוצא אתיופי מסה"כ האוכלוסייה בקריית מלאכי הוא הגבוה ביותר (כ-16%). רוב היישובים בהם מתגוררים יוצאי אתיופיה הינם יישובים מאשכול החברתי-כלכלי בינוני ומטה.
ההוצאה הממוצעת:
לתצרוכת במשקי בית של האוכלוסייה ממוצא אתיופי, שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, מסתכמת ב-12,084 ש"ח בחודש לעומת 16,475 ש"ח בכלל משקי הבית, ומהווה 26.7% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.
חינוך והשכלה גבוהה
52.2% מבין התלמידים בחינוך היסודי והעל-יסודי ממוצא אתיופי לומדים בפיקוח הממלכתי/כללי ו-42.9% מהם לומדים בחינוך הממלכתי-דתי. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2019 ל-92% מבין מסיימי כיתות יב' בהשוואה ל-95.1% בקרב כלל החינוך העברי, אך שיעורי הזכאות שלהם נמוכים יותר: 64.3% לעומת 80.5% בהתאמה.
בשנת תש"ף (2019/20), 3,546 סטודנטים ממוצא אתיופי למדו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל -- 1.3% מכלל הסטודנטים בישראל. בקרב הלומדים לתואר ראשון, 57.9% מבין הסטודנטים יוצאי אתיופיה למדו במכללות אקדמיות ו-27.6% למדו באוניבסיטאות. מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלמדו לתואר ראשון היה 3,018 (1.5% מכלל הסטודנטים), 452 למדו לתואר שני, ו-21 למדו לתואר שלישי. בהשוואה לכלל הסטודנטים לתואר ראשון, סטודנטים ממוצא אתיופי, נטו ללמוד יותר בתחומי הלימוד מדעי החברה, עסקים ומדעי הניהול ומדעי הרוח. לעומת זאת, הם פחות נטו ללמוד בתחומים: מדעי הטבע ומתמטיקה; חקלאות, הנדסה ואדריכלות.
הנתונים המופיעים מכאן ואילך אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. לאוניברסיטה הפתוחה מאפיינים המייחדים אותה מיתר המוסדות להשכלה גבוהה. הדבר בא לידי ביטוי בקבלה פתוחה ללימודי תואר ראשון (ללא דרישות מוקדמות) ובגמישות בחירת מסלול הלימודים האישי ומשך זמן הלימודים. עם זאת השאיפה היא לשלב את האוניברסיטה הפתוחה בסטטיסטיקה השוטפת של מוסדות להשכלה הגבוהה, תוך התייחסות לייחודיותה.
שירות בצה"ל
בסוף 2011 שירתו בצה"ל כ-5,600 חיילים וחיילות יוצאי אתיופיה. שיעור הגיוס לצה"ל בקרב יוצאי אתיופיה גבוה מכלל האוכלוסייה ועומד על כ-76% בקרב ילידי אתיופיה ו-91% עבור ילידי ישראל ממוצא אתיופי. גם הגיוס ליחידות קרביות הינו גבוה ונעמד על כ-40%. לצד נתונים אלו, בשנת 2010 20.4% מהחיילים השתחררו לפי תום שירות סדיר מלא. שיעור יוצאי אתיופיה הכלואים כיום בבתי כלא צבאיים הוא כ 12% מכלל הכלואים. הסיבות לכליאה נעות בין עריקות, נפקדות ובעיות משמעת.