מלקמו – ראשית קריאה
נוער בבתי ספר
~ מלקמו, כיתה י״א.
קשה לדמיין שתלמיד בכיתה י״א שגר בישראל לא ידע לקרוא ולכתוב. זה מי שהייתי. עליתי לישראל עם משפחתי מאתיופיה, וכשהגעתי לכאן כנראה שהלכתי לאיבוד במערכת. מעולם לא למדתי לקרוא ולכתוב בצורה מסודרת. ידעתי שזוהי בעיה רצינית עבורי, וניסיתי ללמוד קצת מחברים. אבל התוצאה היתה שידעתי רק לקרוא את כתב היד של חברי. לא יכולתי לקרוא אותיות בספרים, או בטלוויזיה, או במחשב. בשלב מסוים הבנתי שאם לא אלמד לקרוא ולכתוב לפני סיום הלימודים, המצב שלי אחר כך יהיה לא טוב בכלל. ידעתי שלא יהיה לי סיכוי להתקבל לאוניברסיטה, ושהתעסוקה תהיה מוגבלת לעבודות עם שכר נמוך, כמו ניקיון.רציתי יותר, וגם המורים שלי רצו יותר בשבילי. יועצת הפרויקט הלאומי בבית הספר סידרה לי עזרה בעברית בבית הספר, מעבר לשעות שביליתי בתכנית הסיוע הלימודי של הפרויקט הלאומי. המורים מהפרויקט הלאומי עבדו איתי בכל תחומי הלימוד, כדי לוודא שאני מבין הכל. הם אפילו דיברו עם בית הספר כדי להשיג לי עזרה נוספת מטעמו. אני נמצא שעות ארוכות בבית הספר עכשיו, ועובד קשה. אבל אני יודע שהעבודה תשתלם בסוף. כל כך הרבה אנשים עובדים קשה כדי לעזור לי, כך שגם אני חייב לעבוד קשה כדי לעזור לעצמי. מאז שהתחלתי לקבל סיוע לימודי, הקריאה שלי השתפרה מאוד. אני אסיר תודה לפרויקט הלאומי ולמורים שלי. אולי יום אחד אוכל לעזור לתלמידים מתקשים, והסיפור שלי יתן להם מוטיבציה. אם אני מסוגל להצליח, כל אחד יכול.