"אם אתה לא יכול לעוף, תרוץ,  אם אתה לא יכול לרוץ, תלך ואם לא יכול ללכת, תזחל. העיקר שתלך קדימה" (מרטין לותר קינג). כך פתח יו"ר הפרויקט הלאומי רביב צולר, את יום העיון של הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית

מטרת הכינוס היתה להביא תחת קורת גג אחת את כל הגורמים העוסקים בקהילה האתיופית על מנת לחשוף את התכנית האסטרטגית של הפרויקט הלאומי, לשאול שאלות על התכניות הקיימות ולצעוד קדימה לשנת פעילות חדשה עם תקציבים גדולים ומטרות רמות.

הכנס החל בסקירה כללית מפי רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי של הקהילה האתיופית, אודות מצב הקהילה האתיופית במדינת ישראל מבחינת תפרוסת גיאוגרפית, מבנה גילאים, ותחולת העוני. נראה כי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ- 125,500 נפשות, כאשר מדובר באוכלוסיה צעירה, שרובם גרים במחוז המרכז והדרום.

כמו כן, הוצגו גם תובנות ממיפוי העומק שערך הפרויקט הלאומי בשנת 2012, אשר הציג תמונה של ריבוי  בגורמים המטפלים בקהילה האתיופית אשר כלל וכלל אינם מתכתבים אחד עם השני.

מטרתו העיקרית של הכינוס הינה להזמין את השותפים ליצור תהליך עבודה משותף, כאשר כל תכניות ההתערבות יהיו מחויבות בזמן ובמשאבים מוגדרים, ואשר ימדדו על פי מדדים והערכה מוסכמים.

 מתוך כך גזר הפרויקט הלאומי תכנית אסטרטגית הפונה להרחבת התחומים הנוכחיים-

·         תכנית סיוע לימודי תורחב עבור 2,500 תלמידים נוספים ביישובים חדשים.

·         תכנית סיוע הלימודי תתרחב לכיתות ה'- ו', בכדי ליצור רצף לימודי ולמנוע הסללה.

·         מרכזי הנוער יומרו למרכזים קהילתיים ויספקו מענה הוליסטי לנער ולמשפחתו.

במהלך הכנס הוצגו תכניות הסיוע הלימודי של הפרויקט הלאומי ותכניות מרכזי הנוער. נראה כי ישנו קו מנחה ברור בכל התכניות. התכניות של הפרויקט הלאומי בעלות פן אישי וליווי מעמיק של הנוער על ידי צוות רכזים איכותי, כאשר שתוף פעולה במעגלים השונים הוא נר לרגלן של כלל התכניות.

במסגרת הפאנלים השונים שהתקיימו הועלו תובנות רבות באשר לתכניות בתחום החינוך. ישנה הסכמה כי המפתח להצלחת התכניות החינוכיות טמון בשיתוף הפעולה עם הרשות המקומית ועם בית הספר, כאשר ההורים הינם מכריעים בהצלחת התכנית.  ישנה חשיבות עליונה להתמקד בהצלחות התלמידים ולא להחמיץ הזדמנות לחשוף את ההצלחות של התלמידים, ברמת הפרט וברמה הכללית. גם מרכיב המודלינג, והחיבור למסורת הינו חשוב ומשמעותי בקידום הקהילה.