באר שבע

הזדמנויות לסיוע:

*סכום
*מטבע
*תדירות

האתגר

הצלחתו של הנער והנערה בתחום הלימודים איננה תלויה רק בו. קיימים גורמים נוספים המשפיעים באופן ישיר על הישגיו הלימודיים. כגון: השכלת ההורים, גודל המשפחה, הון תרבותי, קשר עם הורים, רקע תרבותי וחברתי ,רמה סוציואקונומית, סביבה לימודית וכדומה.  הקהילה האתיופית בישראל, בדומה לעליות קודמות, ניצבת מול אתגרים חברתיים זהים הנובעים מקליטה והגירה לחברה הישראלית. המעבר מחברה כפרית בעלת תרבות מסורתית לחברה מודרנית בעלת ערכים עירוניים איננה קלה.

ובסקר צרכי אוכלוסייה שנערכו לאחרונה עולה כי האוכלוסייה האתיופית בישראל מתמודדת עם קשי קליטה רבים: ביניהם, אחוזי אבטלה גבוהים בקרב ראשי אב, חוסר יכולת של הורים לשלוח את ילדיהם למסגרות איכותיות, קושי של הורים להעניק לילדיהם תמיכה לימודית, קשיי שפה, מעורבות נמוכה של הורים בחינוך ילדיהם, נשירה סמויה וגלויה של תלמידים ותלמידות ממערכת החינוך, שוטטות של צעירים ברחובות וחוסר מעש של נערים ונערות .

חסרים אלו מציבים את הנער והנערה במצב שונה מחבריהם. ומקטין את הסיכוי של הנער והנערה להגיע להישגים גבוהים בלימודים .

לנוכח מצב זה, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל מפעיל תכניות לימודיות אשר שואפות לשפר את הישגיהם הלימודיים של בני נוער יוצאי אתיופיה בארץ. לצמצם את הפער בהישגים בינם לבין התלמידים האחרים. עם דגש מיוחד על בחינות הבגרות . זאת באמצעות מתן מענים לימודיים , רגשיים וחברתיים, תוך נקיטה בגישה רב תרבותית שנועדה להעניק תשומת לב לצורכיהם הייחודיים . התכנית יושמה לאורך שנים באמצעות כמה גופים פדגוגיים: מכון ברנקו וייס, אורט ישראל, החברה למתנס"ים ,חברת אדיוסיסטמס, בית ציפורה ועמותת "מקסם".


המענה שלנו

 באר-שבע היא אחת מהערים העתיקות בארץ ישראל. העיר שוכנת בצפון הנגב, למרגלות הר חברון. אוכלוסיית באר שבע מונה כיום כ- 206,011 נפש מתוכם כ- 10,000 יוצאי אתיופיה. מרבית מבני הקהילה האתיופית בעיר מתגוררות בריכוזים גדולים באזורים מסוימים בעיר, כגון: שכונות י"א, ט', ו' החדשה .הפרויקט הלאומי התחיל את פעילותו בעיר לפני כ-10 שנים. והתכנית פועלת בחמישה מוסדות לימוד שהקריטריון להשתתפותם בתכנית הוא ריכוז גבוה של יוצאי העדה האתיופית.
מטרת הפרויקט היא לעלות את ההישגים הלימודיים של התלמידים תוך כדי הגברת תחושת המסוגלות העצמית, 
העצמה אישית וקהילתית,
 חיזוק הביטחון העצמי והחברתי של התלמידים,
 פעילויות העשרה, 
מניעת נשירה ממוסדות חינוך, 
מניעת נסיגה בלימודים או ירידה להקבצות/יח"ל נמוכות יותר.
 שאיפה לקידום תלמידים להקבצות גבוהות,
 פתיחת קבוצות מצוינות. 
עליה במספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות תוך שאיפה לתעודת בגרות איכותית. 
הרחבת היכרות תלמידים ומורים שאינם בני העדה את התרבות האתיופית.
 עידוד ההורים למעורבות גדולה יותר בבית הספר.
הפעלת מועדוני נוער הנו פן נוסף של העשייה שלנו. מרכז הנוער מספק מקום נוח לשעות הפנאי אשר מעניק מענה ייחודי איכותי ומשמעותי לבני הנוער ותורם רבות לגיבוש הקהילה. מרכז הנוער מהווה מסגרת בה מקבלים בני הנוער טיפול בצרכים שוטפים ומידיים למניעת שוטטות וונדליזם ולקבלת העשרה וחשיפה לפעילויות מגוונות.
 
תיכונים שמשתתפים בתכנית : אמית, רבין, אולפנה, רגר, מקיף ג', מקיף ו'.
 אוכלוסיית היעד היא כיתות  ז'-י'ב.