האתגר

הצלחתו של הנער והנערה בתחום הלימודים איננה תלויה רק בו. קיימים גורמים נוספים המשפיעים באופן ישיר על הישגיו הלימודיים. כגון: השכלת הורים, גודל המשפחה, הון תרבותי, קשר עם הורים, רקע תרבותי וחברתי ,רמה סוציואקונומית, סביבה לימודית וכדומה.  הקהילה האתיופית בישראל, בדומה לעליות קודמות, ניצבת מול אתגרים חברתיים זהים הנובעים מקליטה והגירה לחברה הישראלית. המעבר מחברה כפרית בעלת תרבות מסורתית לחברה מודרנית בעלת ערכים עירוניים איננה קלה.

ובסקר צרכי אוכלוסייה שנערכו לאחרונה עולה כי האוכלוסייה האתיופית בישראל מתמודדת עם קשי קליטה רבים: ביניהם, אחוזי אבטלה גבוהים בקרב ראשי אב, חוסר יכולת של הורים לשלוח את ילדיהם למסגרות איכותיות, קושי של הורים להעניק לילדיהם תמיכה לימודית, קשיי שפה, מעורבות נמוכה של הורים בחינוך ילדיהם, נשירה סמויה וגלויה של תלמידים ותלמידות ממערכת החינוך, שוטטות של צעירים ברחובות וחוסר מעש של נערים ונערות .

חסרים אלו מציבים את הנער והנערה במצב שונה מחבריהם. ומקטין את הסיכוי של הנער והנערה להגיע להישגים גבוהים בלימודים .

לנוכח מצב זה, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל מפעיל תכניות לימודיות אשר שואפות לשפר את הישגיהם הלימודיים של בני נוער יוצאי אתיופיה בארץ.לצמצם את הפער בהישגים בינם לבין התלמידים האחרים. עם דגש מיוחד על בחינות הבגרות . זאת באמצעות מתן מענים לימודיים , רגשיים וחברתיים, תוך נקיטה בגישה רב תרבותית שנועדה להעניק תשומת לב לצורכיהם הייחודיים . התכנית יושמה לאורך שנים באמצעות כמה גופים פדגוגיים: מכון ברנקו וייס, אורט ישראל, החברה למתנס"ים ,חברת אדיוסיסטמס, בית ציפורה ועמותת "מקסם".